מיסוי ביטקוין

כבר באוגוסט 2017 יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הקים ועדה לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור כאשר לפי התוכנית הוועדה תבחן את תחולת דיני ניירות ערך על הצעות והנפקות של מטבעות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר והמסחר בהם.

לפני כשבועיים פרסמה אותה ועדה מסקנות בינים כאשר המסקנה העיקרית של כותבי הדו"ח היא שמטבע וירטואלי שמשמש רק למטרת צריכה, כלומר שימוש כתשלום מבלי שזכויות כלשהן כרוכות בו, אינו נייר ערך.

לפי הנתונים הללו נראה כי ישראל צועדת לקראת אסדרה של אותם מטבעות וכי מה שנשאר למשתמשי המטבעות הוא לשלם עליהם מס כחוק, ולהעביר את הכסף לחשבונם הפרטי במקרה שימכרו מטבעות כאלו.

אולם נוצרה בעיה בשטח, שקהיליית המטבעות הווירטואליים מודעת אליה אמנם אבל לעיתים זה כבר מאוחר מידי.

 

רו"ח ומשפטן יעקב קרטה יסביר במאמר זה מהם הסכנות והקשיים העומדים בפני קהילת הביטקוין בהיבטי המס שבהם והמערכת המורכבת שלהם מול המערכת הבנקאית. לדבריו של רו"ח קרטה ישנן פתרונות להסדרת חובות המס והתשלום.

 

בעיות המס של צרכני הביטקוין ומה שמעבר – מאת רו"ח ומשפטן יעקב קרטה

בינואר 2018 פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי המסדיר, לכאורה, את אופן המיסוי של מטבעות וירטואליים, ובהם מטבע הביטקוין (להלן: חוזר רשות המסים). לפי חוזר רשות המסים עולה כי עמדתה של רשות המס הינה שמטבעות וירטואליים מוגדרים כנכס ולא מטבע, ולפיכך, יש להטיל עליהם חבות מס (בד"כ חבות המס תהיה הונית אבל על כך ארחיב בהמשך).

ככלל, יש להבחין בין 3 סוגים של מטבעות קריפטוגרפים מקובלים:

1. Currency – מטבעות שנועדו לשמש כאמצעי תשלום, חליפין או סליקה.
2. Security או Investments – מטבעות שנועדו להעניק זכויות בעלות, חברות או השתתפות במיזם כלשהו או זכויות לתזרים עתידי ממנו.
3. Utility – מטבעות שנועדו להקנות זכויות גישה או שימוש בשירות או מוצר שמציע מיזם מסוים.

במאמר זה אתמקד דווקא בקבוצה הראשונה (Currency) היות והיה מתייחסת למרבית משתמשי המטבעות כיום המתמודדים עם מציאות קשה ביותר של רגולציה (או חוסר רגולציה) שמייצרת שוק בלתי יעיל לחלוטין.

הקונפליקט בין רשות ניירות ערך לרשות המסים:

הרשות לניירות ערך קבעה בדוח הביניים שפורסם לציבור שביטקוין אינו "נייר ערך". זאת כיוון שהם אינם מקנים זכות לרווחים או השתתפות או תביעה ממי שהנפיק אותם לציבור. בקבוצה זו נמנים גם מטבעות כמו – אית'ריום, לייטקון וכדומיהם.

למרות שעמדת חברי הוועדה ברשות ניירות ערך קבעה כי קבוצה זו אינה תוגדר כנייר ערך, היא קבעה בדוח הביניים הסתייגות מקביעה דומה גם בדינים אחרים, למשל – דיני המס.

וכפי שראינו לעיל, רשות המסים הביעה את עמדתה באשר לכלל השימושים במטבעות הווירטואליים וקבעה שלכל הפחות מדובר "בנכס הון" (במקרים קיצוניים יותר גם יחול מע"מ ומס שולי גבוה). לפיכך, רשות המסים רואה במימוש של מטבע וירטואלי כאירוע מס הוני.

נראה כי בעתיד יצעד הביטקוין להיות "מטבע" לכל דבר ועניין וישמש במטבע לסחר חליפין מול יתר המטבעות והטוקנים בשוק (בדומה לפעילות של הדולר). יהיה מעניין לראות האם רשות המסים אז תשנה את עמדתה לגבי מטבע זה ולא תראה במימושו כאירוע מס אלא שינויים בערכו יוגדרו כ"הפרשי שער" ויהיו פטורים ממס בידי יחידים המשתמשים בו.

 

כשל השוק שנוצר למשתמשי הביטקוין – יחסי הגומלין הכושלים בין רשות המסים למערכת הבנקאית:

דיני המס קובעים כי ברגע שנוצר אירוע מס הוני על המוכר להודיע למס הכנסה, בתוך 30 מיום המכירה על האירוע, ואפילו לשלם מקדמה בגובה המס על רווח ההון שנוצר באותו אירוע.

ניקח דוגמא מהמציאות:

פלוני רכש מטבע ביטקוין בינואר 2014 בעלות של – 3,500 ₪. בדצמבר 2017 הוא מכר את המטבע בתמורה ל- 15,000$ שהם כ- 52,500 ₪. במצב זה רווח ההון באירוע הינו 49,000 ₪ ושיעור המס 25% החל על רווח זה מביא לתוצאת מס של- 12,250 ₪.

עכשיו תעשו חשבון שמדובר ב-10 מטבעות ביטקוין! חוב המס מגיע לסכום של-122,500 ₪!!!

מהיכן יגיע הכסף לתשלום חוב המס? בד"כ המס צפוי להשתלם מתמורת המכירה של המטבעות.

כל המערכת הבנקאית בישראל נעולה וסגורה לקבלת כספים שמוקרם במימושים של מטבעות וירטואליים. אתם תוהים מה הסיבה לכך? אין סיבה. פשוט המערכת הבנקאית טרם נערכה לביצוע בדיקות מבוססות סיכון לאירועים מסוג אלו, וזה למרות שכבר עשור מתקיימת פעילות בתחום המטבעות הווירטואליים.

לצערנו, גם בנק ישראל "ממלא פיו מים" ולא אומר לא אך גם לא אומר כן. מבחינתו שכל בנק יבצע את הבדיקות שהוא מוצא לנכון (הלבנות הון, מיסוי וכדומה) כדי שאותו בנק ירגיש בטוח לקבל את הכספים הללו, אך הבנקים החליטו פשוט באופן חד צדדי שהם אינם מעוניינים להתחיל בבדיקות נאותות ללקוחות שמימשו ביטקוין, ויש רבים כאלו שיעברו את מבחני הבקרות של הבנקים ללא כל קושי ויעברו את כל הוראות הלבנות ההון וודאי את חובות המס.

אז לאיזו מציאות נכנס האזרח שמימש מטבע וירטואלי?

1. הוא מחויב לפי הנחיות רשות המסים למהר (תוך 30 ימים זוכרים?) ולהגיש הודעה על אירוע המס.
2. הוא מחויב לשלם מקדמה בגובה המס החל (שיעור המס עומד על-25% על רווח ההון).
3. הוא לא יודע ולא מצליח להביא את הכסף לארץ על-מנת לשלם את חוב המס, בגלל המערכת הבנקאית.
4. כעבור 30 ימים ממועד הגשת הדיווח למס הכנסה הוא יקבל הודעה על חוב בהתראה.
5. לאחר 15 ימים נוספים יקבל הודעה לפני עיקול ושהחוב שלו נכנס להרשאה.
6. מכאן נכנס האזרח להליכי גבייה ואכיפה וסביר שאם לא יטפל בעניין במהרה יקבל עיקולים אוטומטיים לחשבונות הבנק שבבעלותו.

עיניכם הרואות שמפעולה חוקית לגמרי שביצע אזרח נורמטיבי, נוצר מצב בו אזרח שומר חוק שמעוניין לבצע דיווח מלא בהתאם לחוקי המס, נכנס לפלונטר. מכיוון שמצד אחד מס הכנסה לוחץ עליו לשלם את חבות המס בזמנים קצרים, ומהצד השני הבנקים סוגרים בפניו את האפשרות להעביר את הכספים לחשבונו הפרטי. וזו בעיה גדולה מאוד!

אז מה הפתרונות בשטח לפלונטר הזה?

קיימים מספר מצומצם של גופים שקמו לעזור ולסייע לקהיליית הביטקוין. סביר להניח שכבר קראתם בדה-מרקר על חברת IBI קפיטל שהצהירה שהיא יודעת לקלוט כספי ביטקוין מלקוחות תמורת 6,000$. הבעיה בסופו של דבר תהיה תמיד העברת הכספים לארץ, זה אחד, ובעיה שמגיעה מיד לאחריה היא – תשלום המס. כיום ולצערנו, לא ניתן לשלם חובות מס אלא באמצעות הבנקים בארץ או בנק הדואר. שניהם מקבלים שוברי תשלום של המס ומבצעים את התשלום. נכון להיום הבנקים ובנק הדואר מסרבים לקבל תשלומים שמקורם מפעילות של קריפטוגרפיה. והבנקים מבצעים בדיקות מעמיקות לווידוא מקורות ההון ולכן אפשרות תשלום המס די תקועה מבחינת משתמשי הביטקוין.

אז האם בכל זאת ישנה בשורה כלשהיא לקהיליית הביטקוין?

התשובה חד משמעית כן!

עם ניסיון רב בתחום המיסוי של מטבעות וירטואליים ועם יחסי גומלין חזקים עם הגופים הפיננסיים, פיתחתי מודל שגם מאפשר ללקוח לדווח בצורה חוקית ומלאה לרשות המסים וגם לשלם את שוברי תשלום המס בארץ. כך, הלקוח מסיר מעליו בשלב הראשון את הבעיות הבירוקרטיות ומתפנה לבצע שימושים אישיים בכספים שצבר ממימושים של המטבעות הוירטואליים.

 

ליצירת קשר ולתיאום פגישה ראשונית ללא עלות, ניתן להתקשר למספר 050-6202497 או להשאיר פרטים באתר הבית – www.kartax.com .