בין העברות כספים לארץ וגילוי מרצון

מנסה להעביר כספים לארץ? – כדאי שתחשוב על גילוי מרצון

העברות כספים במערכת הבנקאית;

לאחרונה הרבה לקוחות פונים אלי עם בעיות של הכנסת כספים לחשבונות הבנק האישיים שלהם.

נוהל גילוי מרצון שהחל בנובמבר 2011 והמשיך בגרסאותיו השונות עד וכולל היום עומד בפני אקורד הסיום שלו.

נכון, עדיין קיימת האפשרות להיכנס במסלול המזוהה עד סוף שנה הבאה אבל האם זה עדיין יהיה אפקטיבי? נוהל גילוי מרצון המסלול האנונימי מסתיים ממש בסוך השנה הנוכחית.

לבל נשכח כי מהות הנוהל לגילוי הינה שלא היה קיים מידע כלשהו במערכת המס טרם הגשת הבקשה לגילוי…

בעקבות חוקי ה-FATCA  האמריקאים וחוקי ה-CRS האירופאים לא קיימת מדינה אחת כיום (אולי מלבד מדינות ערב) שלא נערכה לחילופי מידע המוניים.

מה זה בעצם חילופי מידע אוטו'?

כלל המדינות המתוקנות , יחד עם מרבית מדינות ה-OFF-SHORE  (מקלטי המס), חתמו על אמנה רב לאומי לחילופי מידע אוטו' ביניהן.

המשמעות – כל מדינה נערכת לסיווג כלל אזרחי המדינות החתומות באופן של זיהוי חד-חד ערכי של תושבות המס של אותו בעל חשבון.

פועל יוצא מכך, שכל מדינה כבר ביצעה התאמה של בעלי החשבונות הזרים לפי מדינת התושבות שלהם. כ, כל תושב זר מסווג בהתאם לתושבות המס שלו כך שבמועד הנדרש יועבר כלל המידע אודות חשבון הבנק שלו באותה המדינה.

לדוג' – תושב מדינת הולנד שמחזיק בחשבון בנק בהונג-קונג, אותה הונג-קונג מסווגת את תושבות המס של הלקוח כ-'הולנד' כך שבסוף השנה הנוכחית הונג-קונג מחויבת להעביר את סך יתרת החשבון שהוא מחזיק אצלם לרשויות המס בהולנד.

מה הולנד תעשה עם המידע הזה אתם שואלים?  זה כבר לא משנה בכלל!

אז ממה ישראלים צריכים לחשוש?

ישראל, כמו מרבית המדינות חתמה על אותה אמנה רב לאומית. וככזו גם היא מסווגת את האזרחים הזרים לפי תושבותם לצורכי מס ותעביר לאותן המדינות את הדיווחים אודות חשבונם כאן בארץ.

גם ישראל תהנה מדיווח מקביל מאותן מדינות (גם מדינות שמזוהות כמקלטי מס). ובכך למעשה גם ישראל תקבל דיווחים מלמעלה מ-100 מדינות אודות ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנקים מחוץ לישראל.

איך אני יודע אם אני בדיווחים?

ככלל, כללי ה-CRS אינם מבדילים בין ישראלי שדיווח על חשבון הבנק שלו בהונג-קונג לבין ישראלי שלא דיווח על חשבון כאמור. ולכן כולם יגיעו לרשות המסים בישראל בקבצים אחידים. רשות המסים בישראל תצטרך לבצע עבודת טיוב ומיון מי מאותם ישראלים דיווח למעשה על אותו החשבון ומי לא.

הבעיה אינה נעוצה רק בדיווח לכשעצמו, מכיוון שרשות המסים לא בודקת רק דיווח טכני, אלא דיווח מוסדר ותשלום מלוא המס לרבות בגין שנים קודמות. מכאן, שכל מי שלא ביצע למעשה הליך של גילוי מרצון שלמעשה 'מנקה' את בעית המס 10 שנים אחורה, יכול למצוא את עצמו נדרש לתת הסברים לפקיד השומה במצב העדין ולמחלקת החקירות במצב הפחות נעים.

למה אני צריך נוהל גילוי מרצון אם אני אדם נורמטיבי, שומר חוק?

ככלל, מרבית הפונים להליכי גילוי מרצון הינם אנשים נורמטיביים שמעולם לא היתה להם התעסקות עם רשויות המס. מרביתם אפילו שכירים שלא מגישים דוחות מס באופן רציף.

הבעיה שהחל משנת 2003 שונתה שיטת המיסוי בישראל ובן רגע הפכה את כל אותם נורמטיביים ל'עברייני מס'.

אותם אנשים נורמטיביים, שבמרבית המקרים אף מגישים דוחות מס במדינה בה נמצא חשבון הבנק, ולעיתים גם משלמים שם מס במקור, לא מודעים כלל לעבירה המתמשכת אותה הם מבצעים.

חוקי המס בישראל מאוד ברורים בנושא זה וקובעים שכל מי שהפיק הכנסה כלשהיא במדינה זרה ולא דיווח עליה הוא עבריין מס וצפוי להליכי אכיפה וענישה חמורים (בטח כשמדובר בתופעה ארוכת שנים).

גם המערכת הבנקאית לא מקלה על מי שמחזיק הון בחו"ל. כיום, כמעט בלתי אפשרי לבצע העברות בנקאיות מבלי להידרש לתת הסברים מפורטים. לעיתים, הבנק אף דוחה קבלת כספים מחו"ל (גם כאלו שמגיעים מאותו בעלות של חשבון הבנק) ומציב תנאים בלתי אפשריים ללקוח לגבי הוכחת מקור ההון והוכחת תשלום מס במדינה הזרה. בהרבה מקרים הבנק החזיר את התשלום בחזרה לבנק השולח וישראלים רבים מצאו עצמם נאבקים תחת נטל השכנוע הבלתי אפשרי מול המערכת הבנקאית.

אז מה הפתרון בכלל?

כל מקרה נבחן לגופו.

יש מקרים שמתאימים לכניסה להליך גילוי מרצון.

יש מקרים שלא מתאימים ונדרשת שם פעולה מסוג אחר.

יש מקרים שעניינם רק מול המערכת הבנקאית ואין שום קשר בינה לבין עבירות מס.

יש מקרים שצריך גם לטפל בנושא המיסוי וגם לטפל בנושא העברת הכספים לארץ.

אני ממליץ לבוא לייעוץ והכוונה גם אם יש לך ספק.

יעוץ נכון יחסוך לך הון.

 

הכותב הינו בכיר לשעבר ברשות המסים ומי שכתב בעצמו את נוהל גילוי מרצון והיה הפרויקטור של התכנית, עם ניסיון של למעלה מ- 1,600 תיקי גילוי פעילים!!!

לפגישת ייעוץ ללא עלות ניתן לפנות למשרד 03-6935255.

קרטקס – פתרונות מיסוי אלטרנטיביים בע"מ, מגדל המוזיאון, ברקוביץ 4 תל-אביב (בית הפרקליטים)